074-7011309

 על פי בקשת משרד הבריאות אנו מציינים ש: ד"ר אשחר אינו רופא קונבנציונאלי ועל כן אינו מוסמך לעסוק ברפואה (לרשום תרופות או להורידן או לבצע ניתוחים וטיפולים פולשניים כפי שנהוג ברפואה).  כמו כן המידע באתר אינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהיא ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני מקצועי באמצעות רופא. ד"ר ערן אשחר הינו מוסמך לבריאות הציבור ומדעי הרפואה מהפקולטה לרפואה והדסה באוניברסיטה העברית בירושלים. ד"ר אשחר הוא master - מורה, מומחה, לבריאות ופיתח גישה תזונתית ייחודית שלה הוא קרא - "תזונה כירורגית".
מרכז אשחר לריפוי אמיתי וסופי מסוכרת מבוגרים באמצעות תזונה טבעית
בניהולו של ד"ר ערן אשחר, N.D, נטורולוג,  M.P.H - מוסמך לבריאות הציבור ומדעי הרפואה מהפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית והדסה בירושלים.
דף הבית >> אודות >> סיפורו של ד"ר אשחר

סיפורו האישי של ד"ר ערן אשחר
 

ד"ר אשחר נולד בחודש אוגוסט 1958. הוא התחיל את חייו בבריאות לקויה וברגל שמאל. כפי שסופר לו, כתינוק בחודשיו הראשונים הוא לא הצליח לקלוט מזון ופלט אותו ללא סיבה ברורה. כך לא עלה במשקל והרפואה לא הותירה לו זמן רב לחיות. אחות תמניה בבית החולים נתנה עצה לאימו לשנות את שמו, וכך היא עשתה.
לא תאמינו אבל מיד אחרי כן התינוק התחיל באורח נס להתאושש, לספוג מזון ולעלות במשקל.
בסוף שנת 1958 המשפחה העתיקה את מקום מגוריה מזיכרון יעקב למושב פעמי תש"ז שבנגב הצפוני. במושב אביו עבר לעבוד בחקלאות, תחום שאותו לא הכיר כלל. באירן היה אביו מתורגמן של חברות תרופות צרפתיות שמכרו תרופות ברחבי המדינה.
במושב הוא הפך לחקלאי המצטיין ביותר בכל האזור. הוא גם היה ידוע כשומר מבוקש כיוון שהוא עבר את כל מבחני הצלפים והצטיין בשימוש ברובה.
ערן שאהב מאוד את עבודת האדמה עזר לאביו בכל עבודות המשק וכבר בילדותו השיג את המבוגרים בהספקו בקטיף המלפפונים. כיוון שהמשפחה העסיקה פועלים בדווים בחקלאות וערן שהה יחד איתם בשטחים מהר מאוד הוא קלט את השפה הערבית ויכול היה להבין את הפועלים של אביו. ערן הילד אהב מאוד את בעלי החיים ובמיוחד את העיזים של המשפחה ונהג לבלות שעות בחברתם כשהוא מחבק, מלטף ומנשק אותם. מהר מאוד הוא קלט את שפת העיזים והיה מנהל איתם שיחות בשפת העיזית. העיזים ענו לו בגעייה ובפעייה על פעיותיו שלו ותמיד שמחו לקראתו והתגודדו סביבו.
ערן הילד זוכר את כניסתו לכיתה א' כמאוד טראומטית, בית הספר העיק ואיים עליו מאוד. אעפ"כ הסתגל ובבית הספר היסודי נחשב על ידי המורים כילד נבון מאוד אך פטפטן גדול ועל כך התלוננו המורים בכל אסיפת הורים בבית הספר. כבר בילדותו הצטיין בספורט ובמיוחד נודע בריצתו המהירה ובקפיצה למרחק.
בגיל 9 התחיל להתלונן על כאבי בטן באופן קבוע ולבסוף אושפז בבית חולים למשך שבועיים לאחר שהתגלו אצלו כיבים ודימומים קשים במערכת העיכול. מצויד בשלל תרופות יצא מבית החולים. במהלך השנים חזרו התקפי הכאבים מידי פעם ובכל פעם שהתזונה הייתה חריפה או מטוגנת מידי. במקביל המשיך את השימוש הקבוע בתרופות לשיכוך הסימפטומים.
מיד לאחר גילוי המחלה שלו, בתום כיתה ד', העתיקה המשפחה את מקום מגוריה ממושב פעמי תש"ז שבנגב לשכונת ימין משה בירושלים. ערן זוכר את המעבר כטראומטי מאוד עבורו. הוא אהב מאוד את מרחבי השדות ואת החופש לנוע ברחבי המושב והעיר איימה עליו מאוד. גם ההתנתקות מהחברים הייתה לו קשה מאוד. יחד עם זאת לאט לאט למד להסתגל לחיי העיר הסואנת והצפופה. המשפחה גרה בימין משה מול חומות העיר העתיקה. הוא זוכר את טיוליו הרבים לעיר העתיקה המשוחררת של אותם הימים שם השתמש בערבית שהייתה שגורה בפיו וערך קניות למשפחה.
בירושלים למד לראשונה בבית ספר דתי והתוודע שם ללימודי הגמרא והדינים. ערן שנא את בית הספר ואת המשמעת הקשה של המורים אבל למרות זאת היה תלמיד מצטיין. שנאתו לבית הספר גרמה לו לברוח מבית הספר למשך שבועות ולבלות את כל יומו בגנים ציבוריים סביב בית הספר. בית הספר כלל לא התעניין היכן הילד עד שיום אחד כשהוא עמד לחצות כביש קיבל זכות קדימה מנהג מכונית נוסעים שהיה לא אחר מאשר אביו (בית הספר לא היה בכלל קרוב לביתו). כך גילה אביו שהוא מבלה מזה זמן רב ברחובות והחזיר אותו לבית הספר.
למרות זאת בסיום כיתה ח' ערן היה אחד התלמידים הבודדים בבית הספר שעבר את מבחן הסקר של אותם ימים. לאור הישגיו היועצים המליצו לו להמשיך ללמוד באחד מבתי הספר הנחשבים בירושלים, אך ערן בחר ללכת לבית ספר מקצועי וללמוד במגמת חשמל ללא מבחני בגרות. שם הוא סיים את לימודיו כתלמיד מצטיין אך מבלי שהיה לו ציון בגרות אחד אפילו. לימים הוא הבין שהוא לא נרשם לבית הספר הנחשב כיוון שהייתה לו בעיית ראייה שהוריו לא עלו עליה ולא אפשרה לו לראות את הכתוב על הלוח אלא רק ממרחק קצר. וכך בגלל חרדתו שלא יוכל להצליח כך בלימודים הוא בחר ללכת לבית ספר מקצועי.
ערן זוכר שהוא בילה שעות רבות בקריאת כל ספר שנפל לידיו. כמו כן הוא השתתף בחוג כדורגל וקרטה.
ערן התגייס לצבא ושירת בנח"ל.
לקראת סיום שירותו הצבאי התחיל לחוש אי נוחות מכך שאין לו בגרות בשום מקצוע והבין שכך לא יוכל להמשיך ללמוד ולרכוש השכלה. הוא החל בלימודים להשלמת הבגרות בכתב באמצעות חומרי לימוד שהצבא סיפק לו.
לאחר שחרורו נרשם לבית ספר ללימודי בגרות. מאביו הוא חטף קיתונות של ביקורת על כך. אביו אמר לו – "בחרת לא ללמוד כשהיית יותר צעיר מה פתאום אתה מבזבז את זמנך עכשיו על לימודים בגיל הזה? לך תעבוד במקצוע שלך, בחשמל ותתקדם בחיים". אמו מצד שני תמכה בו לחלוטין. כאת שהתייתמה מאמא בהיותה בת 13 היא הפסיקה את לימודיה והפכה בפועל לאם המשפחה כשתפקידה היה בעצם לבצע את כל עבודות הבית. דווקא היא הבינה את החשיבות של רכישת השכלה.
ערן לא וויתר ולמד ל - 7 מקצועות בגרות בשנה אחת כאשר את כולם הוא סיים בהצטיינות.
אמונו של ערן ביכולותיו הלימודיות גדלו והוא החליט להירשם למכינה הקדם אקדמית של האוניברסיטה עברית בירושלים. הוא עזב את בית הוריו והלך לגור במעונות הסטודנטים שבהר הצופים. ערן זוכר את לימודיו שם כאינטנסיביים ביותר, אך הוא מצא זמן גם להם וגם לריקודי העם ולריצות למרחקים בינוניים. אז גם רכש אופני כביש וגמע מידי פעם עשרות קילומטרים ברחבי ירושלים ממעונות הסטודנטים לבית הוריו שבשכונת בקעה ובחזרה.
את לימודיו במכינה סיים בהצטיינות תוך השלמת כל מקצועות הבגרות.
היועצים המליצו לו להירשם ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית. אך בגלל אהבתו הרבה לספורט הוא בחר ללכת ללימודי חינוך גופני. הוא נרשם ללימודי חינוך גופני בבאר שבע ושם למד במשך שנה אחת. לקראת סיום שנת הלימודים חלתה אימו בסרטן הדם. ערן עזב את הלימודים וישב ליד מיטת אימו בבית החולים. אימו נפטרה כשבועיים לאחר גילוי המחלה. ערן חטף טראומה קשה שנמשכה לאורך שנים לאחר מכן.
בעקבות הטראומה המשפחתית הוא עזב את הלימודים בבאר שבע ועבר לגור עם אביו בירושלים כדי להיות בקרבתו.
ערן החל את לימודי התואר הראשון במדעי החברה באוניברסיטה העברית בירושלים.
התעניינותו בתחום הספורט והבריאות לא פסקה לרגע והוא לקח קורסי בחירה בתחום של רפואת ספורט, פיזיולוגיה של המאמץ ואימוני כח.
בגיל 25 כתלמיד באוניברסיטה העברית בירושלים התפוצץ שוב כיב במערכת העיכול והוא הובהל לבית חולים הדסה בהר הצופים. במהלך אשפוז של כשבוע וקבלת מנות דם לייצוב מצבו רשמו לו תרופות חדשות. כמו כן רופא כירורג ניגש איליו ואמר לו שאחרי כל כך הרבה שנים וכיבים עקשניים במערכת העיכול לא נותרה ברירה אלא לבצע ניתוח לכריתה של חלק מהמעי. זו האפשרות היחידה לזכות בהקלה מהמחלה הכרונית שלך, אמר הרופא.
נא קבע תור לניתוח. לאחר שחרורו מבית החולים התחיל בחיפוש פתרון בכיוון שונה. ואז התגלגל לידיו מאמר מהמרכז להיגיינה טבעית בארה"ב. לאחר קריאתו הבין ד"ר אשחר שלידיו נפל אוצר גדול. הוא התחיל לחקור את הנושא וליישם מידית את התובנות שלו מהכתוב. תוך זמן לא רב נרפא ד"ר אשחר מהמחלה בדרכי העיכול שממנה סבל מגיל 9 ולניתוח לא היגיע עד היום. את התרופות שהרופאים ייעדו לו "לכל החיים" הוא זרק לפח האשפה.
ד"ר אשחר סיים את לימודי התואר הראשון במדעי החברה בהצטיינות וחיפש להמשיך את לימודיו. הוא נרשם ללימודים בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה במסלול למוסך בבריאות הציבור ומדעי הרפואה עם התמחות ברפואת ספורט.
במהלך לימודיו הוא ישב במשך שעות רבות והשלים את ידיעותיו בתחום הרפואי. את עבודת הגמר שלו, שהיה מחקר שטח ייחודי מסוגו, עשה על תיאור מצב הבריאות של תלמידי כיתות י"א בירושלים. בעבודה זו הוא מצא שבבדיקת כל מדדי הבריאות שנבחרו מצב הבריאות של הנערים והכושר הגופני שלהם היה ירוד ביותר.  
את שרות המילואים שלו עשה ד"ר אשחר בתחילה ביחידות חי"ר ואף השתתף במלחמת לבנון הראשונה ובהמשך שימש כמרצה בכיר במחלקת כושר קרבי. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה במאות בסיסים נידחים. נושא הרצאתו היה הקשר שבין פעילות גופנית, תזונה ובריאות.

ככל שחלף הזמן גילה את הסתירות בין הגישה הרפואית הקונבנציונאלית ובין הגישה של הנטורולוגיה לבריאות ולמחלות שאותה אימץ ובעזרתה החלים ממחלת הכיבים בדרכי העיכול שממנה סבל. 
לאחר סיום לימודיו בפקולטה לרפואה כמוסמך לבריאות הציבור ומדעי הרפואה שימש כמנהל היחידה לספורט תחרותי באוניברסיטה העברית ומנהל אגודת הספורט אס"א ירושלים. מן הסתם יכול היה להישאר בתפקיד ולעלות בסולם אבל בכל הזמן הזה בער בו כאש יוקדת הרצון ללמד אנשים כיצד לרפא את עצמם.
לבסוף, לאחר שנה בתפקידו באוניברסיטה, הוא החליט להמשיך וללמוד רפואה טבעית. למעשה מבחינתו זו הייתה חצייה של הקווים לתחומים שלכאורה נראו ונשפטו כ "לא מדעיים". הוא השתלם ולמד מגוון רחב של תחומים ברפואה האלטרנטיבית בבתי ספר שונים בארץ. אולם ככל שהעמיק בגישות האלטרנטיביות הבין שגם הן מתמקדות ברובן בטיפול בסימפטומים של המחלות, גם אם בדרך פחות מזיקה, ולא תמיד בשורש, בגורמים האמיתיים, של הבעיות. ד"ר אשחר הבין שהגישה היחידה שניתן לקרוא לה רפואה טבעית הינה גישת הנטורולוגיה. הוא חיפש את האמת הגבוהה על מחלות ובריאות ולא חשב על מקצוע שבו יוכל לעסוק.
על סמך קריאתו בספרי הנטורולוגיה וניסיונו בטיפול בעצמו הוא הבין שכמו שהוא הבריא ממחלתו הקשה כך ניתן להבריא מכל מחלה שהיא באמצעות יישום כללי הגישה.
במקביל המשיך ד"ר אשחר לעסוק בספורט ואף עבר את מבחני החגורה השחורה בקרטה.
הוא המשיך לרקוד בכל שבוע ריקודי עם ולרוץ מספר פעמים בשבוע בין 5-7 ק"מ, לעבוד על אימוני כח וסיבולת ולאכול בריא.
 תחת הטראומה של מות אימו הוא קיבל החלטה נחושה להבין את שורשי המחלות ולעזור לכמה שיותר אנשים להבריא מהמחלות שלהם. הוא האמין שיש כאן בשורה גדולה לציבור החולים ושמחובתו להפיץ אותה. הוא לא הבין מדוע הציבור כולו לא מודע לגישה זו ומדוע הרפואה איננה נעזרת במדע בריאות זה.  ד"ר אשחר יצר קשר עם המרכז להיגיינה טבעית (נטורולוגיה) בארה"ב ורכש כל חומר לימוד שהיה זמין שם.
באחד מטיוליו עם החברה להגנת הטבע הכיר ד"ר אשחר את זהר בן ישראל, ילידת קיבוץ יפעת שבעמק יזרעאל, פיזיותרפיסטית, בוגרת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, במקצועה שעבדה אז בקופת החולים הכללית. לאחר שנה הם נישאו ורק לאחר  6 שנים נולד בנם הבכור ליאור. 3 שנים לאחר מכן נולדה ביתם מעין. כיום ליאור הוא בן כ- 13 ומעיין כמעט 9. מאז הולדתם גרה המשפחה במושב מטע שבהרי יהודה, מרחק כ 15 דקות נסיעה מירושלים.
ד"ר אשחר המשיך את לימודיו וקיבל תואר דוקטור בנטורולוגיה (עם התמחות בהיגיינה טבעית) מטעם אוניברסיטת ברנדין בארה"ב. עבודת המחקר של ד"ר אשחר הייחודית והיחידה מסוגה בארץ לקבלת תואר ד"ר לנטורולוגיה בדקה את ההשפעה של תזונה וצום על מאות חולי יתר לחץ דם והעלתה ממצאים מרשימים שטרם נראו בישראל. אין ספק שאם ממצאי המחקר שלו היו מיושמים בבתי החולים ובקופות החולים בישראל הרי שמחלקות כלי הדם והלב בבתי חולים היות מתרוקנות.
ד"ר אשחר התחיל לבנות את הגישה הטיפולית שלו עם חולים בכל המחלות. לאורך כל השנים הוא פיתח טכניקות שונות כדי להגיש את התורה למטופליו. הוא פיתח קורסים להעשרת מטופליו בידע וקיבל מאות חולים בשנה. לאט וביסודיות הוא צבר ניסיון ומיקד את שיטות הטיפול שלו.
עם ההתרחבות של הפעילות של הקליניקה פרשה זהר אשחר מעבודתה בקופת החולים הכללית והצטרפה לערן בניהול הקליניקה עד היום.
ד"ר אשחר קיים מאות סדנאות בריאות של שבוע עד 25 ימים בבתי מלון ברחבי הארץ.
במקביל כתב מאמרים רבים והפיץ אותם ברשת האינטרנט בעשרות אתרים.
בשנת 2000 הקים בית מרפא בירושלים שבו היו 11 מיטות. המקום שימש ללימוד בריאות ולצום וד"ר אשחר ניהל אותו במשך שנה אחת יחד עם זהר רעייתו. בגלל העומס הרב במשך 24 שעות ביממה ומחסור בכח רפואי מקצועי נסגר המקום.
הוא הקים שני אתרי אינטרנט העוסקים בסיפוק מידע על ריפוי מסוכרת ומידע על ריפוי מבעיות לב וכלי דם ולחץ דם גבוה. שיטות העבודה הלכו והשתכללו. ואז פיתח ד"ר אשחר את גישתו הטיפולית שלה קרא "תזונה כירורגית" המבוססת על אלפי מחקרים ועל ניסיון אישי וניסיונם של מאות רופאי הגישה בעולם.
מזה 20 שנה מוביל ד"ר אשחר חולים במגוון רחב של מחלות להחלמה בהצלחה מרשימה שאין דומה לה. חולים רבים מוכנים להמליץ על הטיפול ועל הסדנא של ד"ר אשחר ללימוד גישת הנטורולוגיה ויישומה בחיים. חייהם של רבים השתנו ואיכות החיים שלהם השתפרה מאוד עד כדי החלמה בעקבות למידת הכללים ויישומם בחיים. ד"ר אשחר מצהיר שאין בידיו שום כוחות ריפוי. בשום מקרה הריפוי אינו נעשה על ידי ד"ר אשחר, אלא על ידי האדם עצמו וכוחות הריפוי שטבועים בגופו.
כיום מלמד ד"ר אשחר את הפונים אליו להבריא באמצעות סדנאות ומפגשים אישיים במרכז בתל אביב ולעיתים גם במושב מטע ותוך כדי שימוש נכון ומדויק בחומרי החיים הפשוטים ביותר: מזון, מים, תנועה, שמש, ניקוי נוזלי הגוף ועוד.
יזכרו לטובה שלושה חברים לדרך שאיתם ד"ר אשחר שיתף פעולה ב 30 השנים האחרונות:
יצחק בן אורי ז"ל – שאיתו העביר מספר סדנאות.
ד"ר יוסף רזון ז"ל שלימים הועסק על ידו בבית המרפא בירושלים
אליהו לוי ז"ל ממושב אמירים שהקים את הוצאת הספרים "למען בריאות מושלמת".
לפני כ- 22 שנים ד"ר אשחר הגה את הרעיון של הקמת מסלול ללימוד בריאות טבעית ונסע עם החברים האלה ברחבי הארץ בתקווה למצוא שיתוף פעולה עם מכללות קיימות. הוא בנה תוכנית לימודים רחבה ואף גייס מורים ללימוד הגישה יחד איתו. מפאת מספר נרשמים מועט וחוסר כדאיות כלכלית נפל הפרוייקט.
כיום מקפיד ד"ר אשחר לעסוק בספורט כמעט מידי יום: ריצות שטח של 4-7 ק"מ ביום, עבודה מול שק אגרוף ובעיטות, אימוני קראטה, אימוני כח ומשקולות, אימוני גמישות וטניס שולחן. לאחרונה זכה במקום ראשון ובגביע צור הדסה והאזור בתחרות טניס שולחן לקבוצת הבוגרים. פעם בשבוע הוא גם רוכב על אופני שטח בהרי יהודה במסלולים של 20-40 ק"מ.
ד"ר אשחר קורא ספרות מקצועית וספרות בתחומים מגוונים: הפילוסופיה של החינוך, זרמים חינוכיים שונים, מטפיזיקה, שירת ימי הביניים, סיפורת ועוד. את הזמן המועט שנותר לו הוא משתדל לבלות בחיק משפחתו.
ב- 10 השנים האחרונות ד"ר אשחר העמיק את ידיעותיו בתחום הרוחני ובתחום התיאולוגיה. הוא קרא וחקר את כתבי הרוח והקודש של הדתות השונות והשווה אותם לספרות הרוחנית המודרנית הרחבה שגם אותה קרא ולמד לעומקה. במהלך הטיפול שלו משתמש ד"ר אשחר לטובת תהליכי הריפוי של מטופליו ברעיונות וכלים גם מתחומים אלה, במיוחד בעבודה עם חולי סרטן.
ד"ר אשחר איננו מגדיר את עצמו כאדם דתי, אך הוא בהחלט מאמין, על סמך ידע מטאפיזי ומדעי בהחלט שעולמנו נברא על ידי יצורים תבוניים או ישות אדירה שמכונה אלוהים. הוא מאמין בגלגול נשמות ובחיי נצח ובכך שעולמנו זה הוא בסך הכל תחנה ביקום בדרכנו למחוזות מפותחים יותר. מודעות זו מנחה אותו לנהוג באמת ויושר בכל אמירה ופעולה שלו עם כל אדם ומטופל שבא לבקש את עזרתו. לעולם טובתו של המטופל היא הדבר היחיד שעומד לנגד עיניו ולא שום שיקול אחר. ד"ר אשחר מאמין שאין מפגשים מקריים בין בני אדם ושיש הכוונה גבוהה של הנשמות מדרכים שמלווים כל אחד מאיתנו בעולם הפיזי. תיאומים אלה הם שגורמים לאנשים לחפש עזרה אצל ד"ר אשחר מתוך הבנה שהוא מציע להם משהו שיכול להועיל להם.
לכן מנקודת מבטו ההגעה של כל מטופל איליו איננה מקרית. על כן הוא דוגל בגישה אנטי תחרותית שהרי מי שצריך להגיע איליו יגיע בסופו של דבר, גם אם צריך לייצר את הפלטפורמה המתאימה שתאפשר לו להגיע. ד"ר אשחר מאמין שכל אדם צריך להבשיל כדי להגיע למסקנה שדי לו בדרך החיים שהובילה אותו למחלות ושהוא מוכן לאמץ שינויים באורח חייו כדי להגיע לבריאות מיטבית ולריפוי. לכן הוא מנחה את צוות המרכז לא "למכור" לאף פונה שום דבר, אלא למסור מידע נקי בלבד כדי שכל פונה יעשה את שיקוליו ללא כל תחושה של לחץ.

 

לקביעת פגישה, או קבלת כל מידע שאתם זקוקים לו,

התקשרו עכשיו לטלפון: 074-7011309
 
טלפון  074-7011309    פקס: 03-6555664 

 דוא"ל: 
  eshkhar@bezeqint.net        

כתובת המפגש: תל-אביב, ליד מגדלי עזריאלי, הגעה בתיאום מראש בלבד
המפגש האישי והסדנא מתקיימים אחת לשבועיים בלבד