074-7011309

 על פי בקשת משרד הבריאות אנו מציינים ש: ד"ר אשחר אינו רופא קונבנציונאלי ועל כן אינו מוסמך לעסוק ברפואה (לרשום תרופות או להורידן או לבצע ניתוחים וטיפולים פולשניים כפי שנהוג ברפואה).  כמו כן המידע באתר אינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהיא ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני מקצועי באמצעות רופא. ד"ר ערן אשחר הינו מוסמך לבריאות הציבור ומדעי הרפואה מהפקולטה לרפואה והדסה באוניברסיטה העברית בירושלים. ד"ר אשחר הוא master - מורה, מומחה, לבריאות ופיתח גישה תזונתית ייחודית שלה הוא קרא - "תזונה כירורגית".
מרכז אשחר לריפוי אמיתי וסופי מסוכרת מבוגרים באמצעות תזונה טבעית
בניהולו של ד"ר ערן אשחר, N.D, נטורולוג,  M.P.H - מוסמך לבריאות הציבור ומדעי הרפואה מהפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית והדסה בירושלים.
דף הבית >> שירותי המרכז >> ייעוץ לפתרון סיכסוכים ומחלוקות

פתרון סכסוכים, עימותים, ויכוחים ומריבות באמצעות גישת ה- "תקשורת המקרבת"

למי מיועד הייעוץ:
 
1.  לכל מי שנמצא במערכת של עימות, סיכסוך בלתי פתור, מערכת יחסים לא מספקת עם בן זוג, בן משפחה, חבר, שותף, עובד, מעביד וכל אדם אחר
    ורוצה לשנות את המצב מהיסוד.

2.   לזוגות שנמצאים במסלול שנראה כמוביל לפירוד או אפילו לגירושין ורוצים לבדוק הזדמנות אחרונה לאיחוי הקרעים באמצעות גישה שונה ומבטיחה.

3.  להורים שמגלים שמערכת היחסים שלהם עם ילדיהם עולה שוב ושוב על מסלול של עימות וניתוק ואינם מצליחים לתקשר איתם.

4.  לארגונים, חברות, שותפויות שמחפשים דרך זולה ולא משפטית כדי ליישב סכסוכים וויכוחים מכל הסוגים ולהגיע לפשרות והבנות שיספקו את כל
     הצדדים.

5.  לגופים ומוסדות, מעסיקים, עמותות, חברות, ומקומות עבודה המעונינים להעלות את התפוקה הכוללת של הארגון באמצעות הקניית כלים חדשניים
     ואפקטיביים לתקשורת בין אנשי הארגון והחדרת אווירה של שיתוף פעולה ותמיכה הדדיים.

 
6.  לבתי ספר וגני ילדים, המעונינים לשנות את האווירה המתוחה, הכוחנית, אולי אלימה ומנוכרת לאווירה תומכת, בטוחה, מפרגנת ואוהדת.
 
7.    לכל אדם שאיננו חי בשלום עם עצמו, עם הפנימיות שלו:
       שמרגיש שהוא תקוע בתחום מסוים בחייו ואיננו יכול לצאת מהמבוך. לאדם ששופט את עצמו כלא בסדר, לא טוב מספיק, לא מסוגל ל.., אני חייב ל...,
       אני צריך.., מרצה אחרים באופן קבוע, לא עומד על שלו, מוותר על חייו ועל שאיפותיו, חש חוסר סיפוק ושמחת חיים, אי מימוש  עצמי, שופט את עצמו
       לחומרה, מאשים את עצמו, לא מסוגל לעמוד ביעדים ובמטרות שאליהם הוא שואף ובקיצור - לא חי בשלום ובשלווה עם עצמו. לאלה תוצע גישה
       חדשה של מפגש עם האני הפנימי באמצעות "חמלה" והתחברות לצרכים ולרגשות המפעילים אותנו. זה הוא תהליך ריפוי שונה וחדש.
 
 
הייעוץ יכול להיות ליחידים זוגות או כל גודל של קבוצה.
 
 
מפתח הגישה
 
מפתח גישת התקשורת המקרבת הינו הפסיכולוג הקליני ד"ר מרשל רוזנברג. ד"ר רוזנברג הגיע למסקנה בעבודתו כפסיכולוג שהכלים שרכש בהכשרתו אינם מספיקים לו כדי להגיע לתוצאות אמת עם מטופליו. הוא חיפש כלים אפקטיביים יותר קודם כל כדי להבין את מערכות היחסים בין בני אדם ולאחר מכן גם להשתמש בתובנות כדי לקדם את היחסים לכיוונים הגורמים לשינויים חיוביים בתחושות ובחויות של כל הצדדים המעורבים במערכת היחסים. לאחר חקירות ובדיקות של שנים פיתח ד"ר רוזנברג את הגישה וקרא לה תקשורת לא אלימה או תקשורת מקרבת.
ד"ר רוזנברג הוכיח שההפנמה של הכלים, שהם טבעיים לנו כבני אנוש, והשימוש בהם  מחוללים מהפך דרמטי במבנה היחסים בין בני אדם ומובילים לתחושות של הבנה, סיפוק, קרבה, ואיכות חיים טובה יותר.

הנחות היסוד של גישת התקשורת המקרבת
 
א. הרגלים מול המהות הפנימית שלנו
החברה המודרנית יצרה מבנה חברתי שמדגיש את המפריד והמבדיל ואת התחרותיות וההישגיות בדרך כלל על חשבון האחר. הוויה בסיסית זו של ניכור יצרה שפת תקשורת בין אישית שמבטאת את הנורמות והערכים החדשים. שפה זו יוצרת כוחנות, ריחוק, ניכור והתנתקות. שפה זו מנוגדת למהות היסודית, הטבע של האדם שהינם ניסיון להבין את האחר, לשתף פעולה, לאגד כוחות ולתת לו מהלב. כאשר צרכים בסיסיים אלה של הנפש מסופקים התגמול הנפשי לנותן הוא עצום. כלומר יש את מה שטבעי לנו ויש את ההרגלים החברתיים. שימוש בתקשורת מקרבת מחייב שינוי ההרגלים שנרכשו והתחברות למהות האנושית הטבעית והאוניברסלית שלנו.
 
ב. התייחסות לרגשות וצרכים של הזולת
שפת התקשורת המקרבת מציעה להתייחס לרגשותיו ולצרכיו של האדם ולאו דווקא למה שהוא אומר בקול רם. התייחסות לרובד הפנימי יותר במקום למחשבות ולשיפוטים שמשמיע האחר יוצרת אפשרות להבנה והתקרבות. בתקשורת מסוג זה יש הבעה הדדית של רגשות וצרכים שמבוטאים באופן מדויק ויש הבנה קבלה והכרה של / ב רגשותיו וצרכיו הלגיטימיים של האחר (אמפטיה). מדובר על רמת מודעות, התכווננות וחשיבה שמובילים ליכולת להבין טוב יותר את הזולת, גם אם לא לקבל את דבריו, ולתת להם מקום ובכך להגדיל את הסיכוי לכך שגם האחר ינהג כלפינו באותו האופן.
 
ג. הגברת הסיכוי להתגשמות צרכינו

לכל בני האנוש צרכים דומים. כולנו שואפים למילוי צרכינו באופן מלא. שפת התקשורת המקרבת מגדילה את הסיכוי למילוי צרכינו התלויים באחרים לא ממקום של פחד אשמה או בושה, אלא ממקום של רצון לגרום לשני לשמחה, אושר והנאה. ההנחה הבסיסית היא שטבעי לאדם לרצות לשמח את האחרים ולתרום לזולת ולחברה. המהות הבסיסית שלנו היא נתינה מהלב והיא שגורמת לנו לאושר הגדול ביותר. ולכן כשאנחנו מתייחסים לרגשותיו וצרכיו של האחר אנחנו מחברים אותו למהות הבסיסית שלו ומגדילים את סיכויינו למלא גם את צרכינו אנו.
 
ד. עימותים נוצרים מתוך התעלמות מרגשות וצרכים של הזולת
ויכוחים ועימותים נוצרים כאשר אנשים מבטאים דעות, מחשבות, עמדות, דרישות ושיפוטים על המצב או על האחר. בדרך כלל אלה מנוגדים למה שהאחר חושב. בשפת תקשורת זו האחר, רגשותיו וצרכיו אינם קיימים ואינם נחשבים, מה שחשוב הוא להיות צודק ולהשליט את מחשבותי, רצונותי ומרותי על האחר. ברור שהסיכוי לחיבור, התקרבות והבנה במצב זה הוא אפסי. במצב זה האחד מנסה בצעקות, גערות ובדרך כוחנית להוכיח לאחר שהוא צודק ולהוביל את האחר למלא את צרכיו בהפעילו מניפולציות שונות המבוססות על יצירת רגשות של אשמה, בושה ופחד.
לעומת זאת, כאשר האחר קולט שרגשותיו וצרכיו לגיטימיים וחשובים עבורי באותה מידה שחשובים לי הצרכים והרגשות שלי חומר הנפץ שמזין עימותים וויכוחים מתמוסס ונעלם. שימוש בחשיבה והתכווננות ושפה אחרים עשויים ליצור מציאות חדשה של הדברות, הבנה, קבלה, התחשבות, התקרבות ואולי גם מילוי צרכים מתוך עמדה של רצון לתת מעצמי ולהסב שמחה לזולת.
לימוד שפת התקשורת המקרבת והפנמתה הם הבסיס למניעת קונפליקטים ולפתרונם בכל הרמות של מערכות היחסים בין בני אדם.
 
ה. אנחנו אחראים לתגובה שלנו למה שאחרים אומרים
 
תקשורת מקרבת מבוססת על ההנחה שרק לנו יש שליטה ואחריות מלאה לסוג התגובה שלנו למה שאחרים אומרים ועושים לנו. אם נבחר לשמוע את מה שהאחר אומר כביקורת, כשיפוט וכהאשמה תגובתנו עלולה להיות התגוננות, האשמה נגדית והתקפה נגדית. אולם אם נבחר לראות את הסמוי מן העין, כלומר את הצרכים והרגשות שמסתתרים מאחורי ההתבטאויות והמעשים שלו נוכל  להגיב בדרך שונה, תקשורתית יותר ומניבה תוצאות אחרות מהרגיל.
 
ו. שליטה ויחסי מרות
 
כולנו מנסים כל הזמן לשלוט בתנאים הסביבתיים מתוך רצון לשמור על יציבות ועל בטחון שהדברים קבועים ותחת שליטה. לכאורה שליטה נותנת לנו בטחון ושקט שהדברים עובדים בדרך שלנו ושום דבר יוצא דופן , רע או מפתיע לא יכול לקרות.
למעשה האנרגיה הנפשית המושקעת באופן קבוע בהחזקה ושליטה גוזלת מאיתנו אנרגיית חיים חיונית ולעיתים קרובות גורמת לנו ליחסים עכורים עם אלה שבהם אנחנו רוצים לשלוט:בני זוג, ילדים, עובדים, תלמידים וכן הלאה. בני אדם מעדיפים לשלוט אך אינם אוהבים להיות נשלטים משום שהם מפרשים זאת כהגבלת החופש שלהם, חופש הביטוי, היצירה, המחשבה והפעולה.
התקשורת המקרבת מציעה דרך חשיבה ופעולה שונים מהרגיל. במקום לנסות לשלוט באחרים ננסה לבדוק מה הערכים המשותפים שמחברים אותנו כאן ועכשיו. כאשר אנחנו מזכירים לעמיתנו שאנחנו והם נמצאים כאן כדי להשיג את אותן מטרות ובדרך כלל כדי למלא את אותם הצרכים כמו: ללמוד, להתפתח, להנות ביחד, ליצור משהו חדש, להתפרנס בכבוד, להרגיש בטחון פיזי, לקבל הוקרה על מעשנו, לתרום לאחרים ולעולם, להשתייך לקבוצה, להגיע להגשמה עצמית, לקבל הערכה, כבוד, אמון, חברות וידידות, העשרה, אתגרים, להגיע להישגים ותוצאות, הצלחה, משמעות וכן הלאה.
אם נצליח לחבר את האנשים לצרכים הבסיסיים שלהם שלמענם הם נמצאים כאן איתנו במערכת היחסים הזו ובאינטרקציה שלנו איתם במקום לתבוע מהם בתקיפות, בכוחנות ועל ידי יחסי מרות לבצע את רצוננו הם יחוו אחווה, שיתוף ורצון עז לתרום מחשיבתם, היצירתיות שלהם ומיכולתם כדי לקדם את המטרות המשותפות ולמלא את הצרכים שלנו ושלהם.
שפת התקשורת המקרבת מעניקה לנו את הכלים ליצור את החיבור הזה בין בני האדם בכל מערכת יחסים.
 
ז. יחסינו עם עצמנו:

אופן ההסתכלות שלנו על עצמנו, היחס שלנו אל עצמנו עלול ליצור במידה רבה גישה של האשמות עצמיות, שיפוט עצמי, עימות וסכסוך עם האני הפנימי שלנו, חוסר סיפוק וחוסר בחדוות חיים. כאשר אנחנו תקועים במקום כל שהוא בחיינו ואיננו מרוצים מכך התחושה שלנו לעיתים היא שאיננו מסוגלים לצאת מהמבוך. במצבים אלה אנחנו נוטים לשפוט את עצמנוו כלא בסדר, לא טוב מספיק, לא מסוגל ל.., אני חייב ל..., אני צריך... לעיתים זה קשור לנטייה לרצות אחרים, בן זוג, הורה, ילדים, ולוותר באופן קבוע על צרכינו ועצמיותינו. החוויה שאני לא עומד על שלי, מוותר על חיי ועל שאיפותי יוצרת חוסר סיפוק ושמחת חיים, אי מימוש עצמי ושוב האשמה עצמית. לעיתים אנחנו לא מסוגלים לעמוד ביעדים ובמטרות שקבענו לנו ושוב אנחנו נכנסים למעגל של האשמה עצמית ושיפוט פנימי שמוביל להעצמת המשבר עם עצמנו. כך עוברים חיינו כשאנחנו איננו חיים בשלום ובשלווה עם עצמנו.
כולנו עברנו בילדותינו חוויות לא נעימות או טראומטיות שהשאירו את צלקותיהן בנפשנו. חיפוש המאורעות שיצרו את הצלקות הוא מעין חיפוש מחט בערמת שחט ולא תמיד יש בו תועלת. לעומת זאת בדיקת הצרכים והרגשות שלנו שמפעילים אותנו ומתן אמפתיה והתייחסות של חמלה לעצמנו על החסר מובילים לתהליך של חיבור פנימי חזק מאוד ולריפוי הפצעים גם ללא זיהויים המדויק. חווינו על בשרנו שהתהליך פשוט עובד. התוצאה של סוג עבודה זה הינה התחברות לעצמנו, שיפור היכולות, שמחת החיים שבה אלינו והגעה לשלווה ולהשלמה פנימית עם היש והטוב שמסביבנו. זה הוא תהליך ריפוי שונה וחדש שיעיל עבור כל אדם.

תהליך הייעוץ

הצדדים המעורבים נושאים במוחם ובליבם מטענים רגשיים קשים ולרוב אינם מסוגלים לוותר עליהם, לשנות את התבנית הקבועה של התקשורת או חוסר התקשורת ביניהם ולהגיע להבנה, קרבה ואחווה. בדרך כלל הם ממשיכים להתבצר בעמדות ה – "אני צודק", "אני פגוע", "מגיע לי...", "את/ה חייב/ת...", אתה לא בסדר ש..", תבניות של האשמות הדדיות, שיפוטים והדבקת תוויות שמעמיקים את הנתק הרגשי. ככל שהדרישה למימוש הצרכים תוקפנית, צעקנית וכוחנית יותר הסיכוי לקבל את המבוקש הולך ופוחת. כך הצדדים נכנסים שוב ושוב ללופ החוזר ונשנה ונשארים מרוחקים, מתוסכלים, מנותקים רגשית וכועסים כיוון שהצרכים של אף אחד מהם לא מתמלאים.
כאן נכנס לתמונה המטפל באמצעות גישת התקשורת המקרבת. באמצעות הקניית כלי הקשבה, התבוננות, שפה וחקירה ייחודיים ומפתיעים רוכשים הצדדים יכולות חדשות של תקשורת שמתחילות לפרק את מוקדי המתח, העימות, אי ההבנה והסכסוך. המטפל/ת משמש כאן לא רק כמורה אלא גם כגשר שעליו עוברים הצדדים או המחשבות והרגשות שלהם לצד השני לאחר שעברו טרנספורמציה למושגים ולשפה של התקשורת המקרבת. בהדרגה לומדים הצדדים לעשות את אותו הדבר בעצמם בתקווה להגיע עם הזמן והתרגול ליכולת לדבר בשפת התקשורת המקרבת בזמן אמת גם ללא נוכחותה של המטפלת.
התהליך הזה טומן בחובו פוטנציאל אדיר של התרחשותם של ניסים של ממש. חומות של טינה כעס והאשמות יכולים להתחלף בתחושות של הכרה הדדית בצרכים, קירבה, רצון להתחשבות, אמפתיה, יצירתיות במציאת פתרונות, שלווה ורוגע. התהליך איננו קל אבל הוא פשוט וניתן לאימוץ על ידי כל אחד. התוצאות מלמדות שהמאמץ שווה ומתגמל ביותר.
על האלטרנטיבה הגרועה אין מה להכביר מילים. נאמר רק שבמרבית הויכוחים, הפרידות וניתוקים ההנחה הבסיסית של הצדדים היא ש – "הוא/היא אשמים במה שקורה ואם אני אתנתק ממנו ואמצא פרטנר אחר לזוגיות, לעסקים...אז יהיה יותר טוב". הבעיה היא שאת "כישורי" התקשורת שלנו אנחנו לוקחים איתנו לכל מקום ולכל מערכת יחסים חדשה. אם לא עלינו על בעיות התקשורת שלנו הסיכוי שנעלה על אותם מוקשים, נחזור על אותן טעויות וניפול לאותם בורות הוא גבוה ביותר. לכן לפני שאנחנו קופצים למערכת יחסים אחרת ומנתקים את הנוכחית כדאי לבדוק מדוע המערכת הזו איננה עובדת כפי שהיינו רוצים ומצפים.
תהליך הייעוץ כולל שיחות ותרגולים. ניתן לשבת עם כל אחד מהצדדים, בהנחה שיש, לחוד ולאחר מכן עם שניהם יחד. תיערך פגישת היכרות שבה תסקור זהר את הכלים שמציעה הגישה, הכרת המושגים ומה נדרש בתהליך הזה מכל אחד מהצדדים.
לאחר מכן יכנסו הצדדים לתהליך של פגישות שבהן יועלו וילובנו הבעיות השונות ומוקדי הסכסוך והמתח.
במהלך הטיפול יקבלו הצדדים דפי תרגול כדי להעמיק את ההבנה שלהם עם המושגים והחשיבה של גישת התקשורת המקרבת.
הצדדים אינם מחויבים למספר כל שהוא של פגישות. לאחר כל פגישה יחליטו האם ברצונם לקיים פגישה נוספת. יחד עם זאת ברור שלא ניתן ללמוד את המושגים ולהתאמן בשימוש בכלים, ללבן את הסוגיות ולפרק את המוקשים במספר קטן של פגישות, זו עבודה לכל החיים. רכישת הכלים והמיומניות מצריכה יותר ממספר פגישות.
כדי לשמור על האנרגיות והמודעות של תקשורת מקרבת רצוי מאוד להשתתף מידי פעם במפגשים, ימי עיון, סדנאות. תרגול , תרגול ועוד תרגול – זה שם המשחק.
 

על המטפלת והיועצת -  זהר אשחר 
 
זהר אשחר למדה באוניברסיטת ת"א בפקולטה לרפואה את מקצוע הפיזיותרפיה ועסקה בתחום במשך 10 שנים.
זהר נחשפה לראשונה לגישה בשנת 1999 באמצעות איטי כהן ז"ל, אישה אהובה ויקרה, מנחה בכירה בתחום, למדה אצלה באופן אישי עם ערן את עקרונות הגישה ונישבתה בקסמיה. לאחר מכן המשיכו היא וערן את הלמידה עם ארנינה קשתן בקורס קצר ומאוחר יותר המשיכה זהר לקורס שנתי מתקדם.
עם הולדת בנה הראשון ליאור עזבה את הפיזיותרפיה ועברה לנהל את הקליניקה של אישה ולהיות אמא במשרה מלאה.
בעיני, הקשר של זהר עם ליאור ועכשיו גם עם מעיין הוא מיוחד במינו. זהו קשר המבוסס רוב הזמן על התכוננות להוויה ולשפת התקשורת המקרבת. זהר מצליחה לנהל דיאלוגים רצופים ולפרק מתחים בדרך אלגנטית, יצירתית ייחודית ומרשימה.
הסיפוק הגדול שלה הוא כאשר אנשים עוברים מניתוק להתחברות, מכעס וטינה להבנה ואמפטיה. זהר ניחנת ביכולת לראות את הפרטים הקטנים, להבחין בדקויות, לנתח כל מקרה לעומקו ולבטא את כל אלה בשפה ברורה, קולחת, רהוטה ומובנת. זהר שהינה במאמץ להתכוונות מתמדת לתקשורת מקרבת ולחיבור בין אנשים ניחנת בראייה עמוקה של נפש האדם וברגישות גדולה ויודעת להוביל אנשים להתחברות ממצבים שנראים בלתי אפשריים.
אני יכול להעיד שהמקרים להם הייתי עד ובהם היא חיברה אנשים חיבור אמיתי מהלב לאחר פירוד וניתוק הצליחו לרגש אותי עד דמעות. אני בטוח שזו תהיה חוויה מרגשת לכל אחד ואחת מכם שיבחר את זהר כדי לעזור לו לצאת מהמבוי הסתום בו הוא נמצא.
אתם מוזמנים לפגישת היכרות עם זהר וגישת התקשורת המקרבת לפני שאתם מחליטים ללכת על סדרת פגישות או סדנת למידה ארוכה.
 
עלויות:
פגישת היכרות :
ליחיד – 150 שקל
לזוג – 300 שקל
לעסקים ולקבוצות – מחיר יקבע לפי שיקולים שונים וספציפיים לאחר תשאול מתאים.
יציאה מחוץ למרכז כרוכה בעלויות נוספות של נסיעות. המחירים הנ"ל הינם ללא עלויות של נסיעות וזמן נסיעות

לקביעת פגישה עם זהר אשחר נא התקשרו לטל: 0545-742631
 
 
 
טלפון  074-7011309    פקס: 03-6555664 

 דוא"ל: 
  eshkhar@bezeqint.net        

כתובת המפגש: תל-אביב, ליד מגדלי עזריאלי, הגעה בתיאום מראש בלבד
המפגש האישי והסדנא מתקיימים אחת לשבועיים בלבד